כמה מאתנו רוצים להכיר את עצמם יותר מקרוב?
להבין את הלכי הרוח שלנו מול דמויות ומצבים בחיינו.
מכירים את זה?
'אם הייתי מכיר/ה אותה / אותו יותר היה לי קל יותר לתקשר או לנהל את היחסים בינינו.'
'אני כבר מכיר/ה אותו אותה! האמנם?'
'אין מה לעשות, היא / הוא לא ישתנו, אני לא אשתנה!'
ההתפתחות האנושית מאז ומעולם נעה על שני מסלולים, עונג וכאב.
שניהם, העונג והכאב מקבילים לתנועה הבסיסית של היקום, הגאות והשפל.
העולם הארצי, בהיותו בנוי על יחסיות, מושתת בין היתר על התנועה הזו שבין הגאות לשפל, ומתנהל במחזוריות ביניהם.
העונג שווה ערך לגאות ואילו הכאב שווה ערך לשפל.
כמישהי שייעדה עצמה לטפל רגשית, ופיזית – רגשית, באנשים, ובמשך השנים בהן טיפלתי, הקדשתי שעות רבות להתבוננות בדרך בה מתנהלים יחסים, בהם חלקים שמעצימים את מערכות היחסים והן בחלקים שגורמים לנזק.
עוד לפני המסקנות הפרטניות שזיהיתי, בלטה לעיניי תפיסה נפוצה אך ברובה לא מודעת, כאב נתפס כמשהו שעוזר לנו להתפתח.
כמו שמישהי אמרה לי לאחרונה,
איך אני אהיה יותר טובה או אשמור על אמונה בכוח עליון אם הכל יהיה בסדר בחיי, איפה שהוא הכאב גרם לי להזדקק לבורא ולהיות אדם יותר מתחשב וכו'.
מהיכן זה הגיע?
אם נסקור לרגע ברפרוף קל את ההיסטוריה האנושית נבחין בשתי משוואות בסיסיות:
האחת – חסר הוא אחד מגורמי הכאב הגדולים ביותר.
כמו:
חסר לי כסף, חסר לי בן או בת זוג, חסר לי בית, עבודה, מימוש, בריאות וכו'.
החסר יוצר השוואתיות, מעלה שאלות ומעורר רגשות נחיתות וקיפוח שמעוררים רגשות כואבים נוספים.
השנייה – מאבק השליטה, תוצר החסר.
מאבקים על שליטה, מעמד, כוח, תשומת לב, כבוד, יחס.
אחת הזירות הנפוצות למאבקים ולהיאחזות בכאב היא מערכות יחסים מכל הסוגים:
יחסים בין האדם לעצמו
יחסי זוגיות
יחסי הורות וילדים
יחסי חברות, או עבודה.
יחסים כלליים כמו יחסים עם כסף, הגוף הפיזי שלנו, מקצוע וכו'.
אחד ממוקדי המאבק מתנהל בזירת התקשורת – הדרך בה אנשים מדברים זה לזה.
גם כשאנשים רוצים לפתוח בהידברות ושיח הם לא תמיד יודעים איך ליצור שפה משותפת כדי שהשיח יהיה מקרב ומפרה.
בתקשורת ישנו הפן האובייקטיבי – אנחנו מקשיבים למה שהאדם מולנו אמר מבלי לערב את עצמנו.
והפן הסובייקטיבי – אנחנו נותנים פרשנות למה שהאדם מולנו אמר ומקשיבים בעיקר לעצמנו.
תקשורת כוללת:
שפה: המילים והביטויים בהם אנו משתמשים
שפת גוף: מימיקות, הבעות פנים תנועות גוף
טון וקצב דיבור
אנרגיה: משדרת אוירה מזמינה, מאפשרת וזורמת או אנרגיה מאיימת מלחיצה שיפוטית.
מבט: הסתכלות באדם ובפרט בעיניו
הקשבה: הקשבה אובייקטיבית שהיא שימת לב למה שהאדם מולנו אומר, או הקשבה סובייקטיבית שמביאה לפרשנות אישית שלא תמיד עולה בקנה אחד עם כוונת האדם שדיבר אלינו.
תקשורת חיובית: הפריה
תקשורת שלילית: שליטה.
משמעות ומטרה: מה מטרת השיח ומה המשמעות של מה שאנו רוצים לייצר בשיח.
הזמן והמקום הנכונים: האם זה העיתוי הנכון לומר את מה שיש לנו?
המשחק 'בואו נדבר רגע' בהיותו אסוציאטיבי ומעורר מודעות מאפשר לנו לשים לב למקום ממנו אנו מתקשרים והאם אנו פועלים על פי כללי התקשורת.
הוא נועד לשפר ולהעצים את השיח בינינו לבין הסביבה על מנת שהיחסים אותם אנו מנהלים ישתפרו ויתהדקו.
אתם מוזמנים לשאול שאלות ונשמח שתמשיכו לעקוב אחרינו.
אוסנת בן עמי ואיל התרסי.
