מה תהיה הזהות שלי בלי הדבר שהתרגלתי אליו?
כל אחד חי עם נקודת קושי מסוימת או נקודת כאב ברמה
כזו או אחרת.
כל אחד נאחז בנקודת הקושי או הכאב כי הוא מזהה עצמו
עם הנקודה הזו.
האם הדבר עצמו שנפרדתם ממנו, מרצון או שלא, הוא זה שכבל
אתכם להרגל הקושי או הכאב?
כל זמן שההרגל לכאוב קיים, כל זמן שאתם מזהים עצמכם באמצעותו,
תמיד תמצאו משהו שיממש זאת.
זה מתייחס לכאב בכל תחום.
אז מה הסיבה שאתם מחזיקים כל כך חזק בהרגל הכאב?
הזהות שיצרתם לעצמכם מתוכו.
בנקודת המוצא, הטוב, בתפיסה האנושית, הינו תוצר של שתי אפשרויות:
האחת: הדברים זורמים ומתממשים כמו שחלמתם ורציתם שיהיו.
השנייה: הסביבה מספקת לכם את כל צרככם ורצונכם.
אז מתי זה מתחיל לכאוב?
כשדברים יוצאים משליטה, כשהם מתחוללים לא בדיוק כמו שרציתם וחלמתם,
כשהם כאילו עושים מה שבא להם מבלי להתחשב במה שאתם רוצים.
אמות המידה שלכם לאושר נקבעו על פי תפיסות אנושיות שעברו בירושה
מעידן אחד לעידן שני.
הם אלה שעיצבו את דעתכם בנוגע לרווחה, שמחה, אושר והצלחה.
המוח שלכם למד להזדהות עם זה, לזה הוא התרגל.
ההרגל הופך להתמכרות.
התמכרות נובעת מהזדהות לא פתורה עם הצורך בכאב ונאחזת בו.
התמכרות היא צורת תפיסה, המספקת את האשליה, שבכל זאת יש
ריווח כלשהו, אחרת לא היה משתלם להתמכר.
צורה ניתן לפרק ומאותה אנרגיה בדיוק ניתן ליצור צורה חדשה.
תקשורת נכונה היא אחד מהאמצעים המאפשרים גישה אל התת מודע
כדי לדעת מה יושב בבסיס ההתמכרויות.
תקשורת שמתעוררת מתוך אסוציאציות היא ספונטנית, אותנטית וכנה.
תמשיכו לעקוב אחרינו.
בברכת הצלחה לכולנו,
אוסנת בן עמי ואיל התרסי.
